משתתפי התכנית מחזור ז' - תשעט

English שלחו לחבר

איל טור - בן 22, גבעת שמואל, שנה ג', מדעי המדינה וכלכלה

לפני כשנתיים הצטרפתי למועדון מודל האו"ם באוניברסיטה, אני זוכר את הלחץ שהרגשתי בראיון קבלה לתכנית בו נדרשתי לעמוד מול קהל ולנאום. השתתפתי בכנסים ארציים ובינלאומיים בישראל ובמדריד וצברתי חוויות מדהימות. מאז הייתי סגן נשיא המועדון, שימשתי כמנהל כנס ארצי ולבסוף נבחרתי להיות נשיא ארגון מודל האו"ם בישראל שמאגד את מועדוני מודל האו"ם בישראל. אני רואה חשיבות עצומה בתרומה למדינת ישראל ולחברה, ואחת מהדרכים לעשות זאת היא להשתלב במנהל הציבורי. דרך נוספת היא העתודה בצה"ל. בחרתי ללכת בשתיהן. יכול להיות שזה ייתפס כנאיביות, אבל אם אנחנו לא מוכנים לפעול לפי האידיאליים והערכים שמנחים אותנו, אז מדוע ללמוד מדעי המדינה? בעיניי מדעי המדינה זה שליחות, ובשביל לעשות את מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון צריך לפעמים לקחת קפיצה של אמונה, גם אם לא נדע בדיוק איפה נעבוד ואיזה הזדמנויות יצוצו.

איליה בלכמן - בן 35, יהוד-מונסון, שנה ג', מדעי המדינה וקרימינולוגיה

עליתי לישראל ב1998 וכעבור 4 שנים התגייסתי לצבא לחטיבת הצנחנים כלוחם. כאיש מילואים השתתפתי במבצע 'עופרת יצוקה' ו'עמוד ענן' בעזה. כמשרת מילואים פעיל אני ממשיך לתת את חלקי לטובת המדינה ואזרחיה. אני לומד במסלול הנ"ל משום שלדעתי ישראל זקוקה לשינויים מהותיים בעולם הפוליטי הן ברשות המבצעת והן ברשות המחוקקת. אני מאמין שצריך להתחיל בשינוי ההמנון כי מדינת ישראל כבר איננה מדינת חזון אלא מדינת שירות. פרט לתרומתי הפיזית למדינה, הייתי רוצה לתרום רעיונית ולהציע תהליכים של שינוי לטובת המסגרת הארגונית והחברתית של המדינה. הפוליטיקה הישראלית זקוקה לדם חדש ואולי גם לשינוי הפרדיגמה.

אלון ששון - בן 23, ראשון לציון, שנה ב', מדעי המדינה מורחב

נולדתי וגדלתי בעיר ראשון לציון. בחטיבה ובתיכון למדתי במסלול לימודים מואץ המכונה מופ"ת (מתמטיקה, פיזיקה, ותרבות) בו השלמתי את לימודי המתמטיקה והפיזיקה ברמה של חמש יחידות לימוד בכיתה י"א. במסלול המואץ,  למדתי ערבית וכימיה גם כן. ההתעניינות והסקרנות שלי סביב התחום הפוליטי החלה בגיל צעיר, ובאה לידי ביטוי בצפייה עקבית בחדשות ובקריאת כתבות עיתון שונות העוסקות בנושא.

בחירתי  ללמוד במסלול החד חוגי והמורחב של מדעי המדינה נבעה במידה רבה מרצוני להעמיק את ידיעותיי ולהיחשף  להיבטים ולנדבכים שונים בתחום הפוליטי.

תוכנית הפרקטיקום ,עבורי, היא הזדמנות להעשיר את עולמי בכל הנוגע לתחום השירות הציבורי ומהווה נקודת פתיחה להשתלבות  במגזר הציבורי אליה אני מכוון.

אני סבור שנחישות, התמדה והשקעה יכולים לסייע לאדם להגשים את חלומותיו ולממש את שאיפותיו.

אלכס בינקין - בן 26, אשדוד, שנה ב', מדעי המדינה ומידענות

מגיל קטן אני מתעניין באקטואליה ונושאים מדיניים. כבר במהלך השירות הצבאי העברתי חודשים במחקר עצמאי על נושאים מדיניים רבים. לאחר השירות הצבאי החזקתי במקצוע משמעותי בתחום ההיי-טק, אך החלטתי להיכנס לעולם הפיננסי על מנת להכיר את התחום לעומקו ולצבור ידע שישמש אותי לכל החיים. לפני תחילת הלימודים החלטתי לקחת את התחביב שלי לכיוון אקדמאי ולשלב תואר של מדע המידע עם מדע המדינה. השאלה שאני שומע כבר שנתיים היא ''מה הקשר ביניהם?'' והתשובה היא שתמיד צריך לתת מקום לדברים שאתה אוהב. אני מאמין במקצועיות ועבודה קשה, במשלח יד אין באמצע. אתה צריך להיות מצטיין בתחום שלך, ואם מעניינים אותך כמה תחומים תשאף להצטיין בכולם. אני מאמין אם ברצונך להיות מספר אחת בתחומך, צריך לוותר על תחביבים ואף פנאי ולא להתפשר על בינוניות.

 

גלי מוניס – בת 23, רמת-גן, שנה ג', מדעי המדינה וכלכלה

הבחירה במסלול מדעי המדינה וכלכלה מגיעה מהסתכלות כי מדעי המדינה נוגע במגוון תחומים, מעשיר את הידע, וכלכלה משפיעה על כלל תחומי החיים, אין מדיניות ללא תקציב ומדינות מקבלות החלטות התלויות בשיקולים כלכליים, תוך כדי לקיחת החלטות חשובות על חלוקת המשאבים.

הבחירה לקחת חלק בתוכנית הפרקטיקום הינה להבין את ההחלטות שמתקבלות מאחורי הקלעים במגזר הציבורי. בתיכון יצאתי למשלחת לגרמניה מטעם עיריית רמת גן לצורך קירוב לבבות של בני הנוער. במשלחת נחשפתי לראשונה לכוחו של ייצוג ישראלי בעולם. הייתי חלק משמעותי בהשפעה ושינוי דעתם של בני הנוער הגרמניים – ומאז גיליתי את הרצון לייצג את ישראל בעולם תוך היכרות עם אנשים ותרבויות שונות.

טל עדי – בת 25, פתח-תקווה, שנה ג', מדעי המדינה ומזרח אסיה

גדלתי בגבעת שמואל וכיום מתגוררת בפתח תקווה. בימים אלו מתחילה את שנתי השלישית באוניברסיטה. במקביל ללימודי הקמתי עסק אינטרנטי מצליח באמזון בתחום המטבח אשר במסגרתו אני מעסיקה עובדים מכל העולם. שירתתי במודיעין שטח, כמנהלת רשת .במסגרת תפקידי נדרשתי לפתור תקלות, לנהוג באחריות, מקצועיות ויצירתיות ועזרתי בבניית חמלי תקשורת בשטח.

מאז ומתמיד מדינת ישראל והקונפליקטים בה עניינו אותי, לכן בתיכון בחרתי להרחיב את לימודי במקצועות גיאוגרפיה ומורשת ישראל, מזרחנות ופסיכולוגיה. אני מאמינה שאפשר לתרום הרבה לציבור הישראלי ומקווה שדרך ההתמחות אוכל לקבל את הכלים כיצד לקדם ולתרום לפי הערכים בהם אני מאמינה. 

מיכל קשת – בת 23, ירושלים, שנה ג', מדעי המדינה ותקשורת

למדתי בתיכון דתי אוולינה תהילה. לפני השרות הלאומי הלכתי ללמוד במדרשת עין הנציב. בשרות הלאומי שירתתי שנה בזיכרון יעקב, שם שילבתי בין עבודה כמדריכה לנערות בסיכון לבין עבודה במסגרת ״והדרת״ – ארגון התומך במימוש שאיפותיהם של קשישים לעבוד, ליצור, ולקיים חיים מלאים ויצרניים. בשנתי השנייה שימשתי מדריכה לנוער מהתפוצות.

בשנה א' לתואר הצטרפתי למועצת תקשורת ומדעי המדינה מתוך רצון לשמש אוזן קשבת לסטודנטים ורצון להעשיר את ההוואי החברתי. במהלך שנה ב' הצטרפתי למועצת אגודת הסטודנטים והשתתפתי בקורס ההצטיינות ״דיפלומטיה ציבורית״ מטעם בית ספר לתקשורת.

אני מאמינה כי לכל אחד מאתנו יש חלק בקידום החברה. שאיפתי היא להכיר את המגזר הציבורי דרך תוכנית זו וכך להבין יותר היכן וכיצד אוכל לתרום את חלקי לחברה שלנו.

נטע חזן – בת 22, בת-ים, שנה ב', מדעי המדינה ומזרח תיכון

במהלך השנה האחרונה עבדתי בבית ספר היובל בתל- אביב ושימשתי כחונכת פר"ח של שני תלמידים בכיתות ב' ו-ה'.

בשנה שעברה הייתי בשליחות בחו"ל במחנה קיץ מושבה בני-עקיבא במשך שלושה חודשים, בהם נחשפתי לנוער ציוני בחו"ל, ותרמתי לעידוד הציוניות בקרב הנוער בחו"ל.

בזמני הפנוי אני מתנדבת בעמותות "קו-לחיים" ו"משען למרפא"- לילדים עם צרכים מיוחדים, "זק"א" ו"משפחה אחת"- עם ילדים ממשפחות שכולות.

 

 

עומרי בן מוחה – בת 22, ראשון לציון, מדעי המדינה והיסטוריה כללית

חינוך, עשייה ותרומה הם ערכים שמובילים אותי מאוד בחיי, לכן כבר בתיכון הייתי מדריכת של"ח. בצבא החלטתי לצאת לקצונה ולתרום שנה נוספת למדינה מעבר לחובתי. בתפקידי כקצינת קישור הייתי אחראית על חטיבת שיריון המונה כ-2500 חיילי מילואים. תפקיד זה הקנה לי מיומנויות רבות והיה חוויתי, מעשיר ומאתגר מאוד. בעתיד אני מעוניינת להמשיך את קו העשייה והתרומה הזה ומשום כך רציתי לקחת חלק בתוכנית זו. אני מאמינה שלשאוף רחוק זו דרך חיים ועל ידי עשייה, חינוך והתמדה אוכל לתרום את חלקי לקהילה בצורה הטובה ביותר.

 

קארין מצקו – בת 25, כפר סבא, שנה ג', מדעי המדינה ותקשורת

שירתתי בצבא כמש"קית נפגעים, תפקיד בו היוותי את החוליה המקשרת בין צה"ל לבין חיילים אשר חלו או נפצעו במהלך שירותם הצבאי. תפקיד זה דרש ממני סובלנות, הכלה ומסירות רבה כלפי החיילים ומשפחותיהם, והשפיע עליי רבות. נחשפתי בתפקיד לשכבות שונות באוכלוסייה, והבנתי שישנם נושאים רבים שהייתי מעוניינת לטפל בהם ולקדם אותם. בעקבות זאת, בחרתי ללמוד מדעי המדינה, מתוך הבנה כי דרך המגזר הציבורי אוכל לתרום למען שיפור חייהם של שכבות מוחלשות באוכלוסייה. אני מאמינה שבאמצעות עבודה קשה, התמדה ומסירות אוכל להגשים את המטרות שלי ולתרום תרומה משמעותית למדינה.

ראובן לורנצי – בן 24, נתניה, שנה ב', מדעי המדינה ותקשורת

בוגר הישיבה התיכונית "מדרשיית נעם" כפר סבא וישיבת ההסדר "קרני שומרון". שירתי כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית ואף הוסמכתי כמפקד. במהלך תקופה זו לקחתי חלק בהובלת מספר קמפיינים לגיוס המונים שהצליחו לעמוד במטרתם ואף חצו את היעד. כמו כן, ייעצתי בהתנדבות למספר ארגונים פרו-ישראליים. עם סיום מסלול ההסדר בחרתי להגיע לאוניברסיטת בר אילן וללמוד לתואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה - שני תחומים שאני מאוד מתחבר אליהם ונתפסים בעיני ככאלה שיש להם השפעה רבה על החברה והמדינה. לצד ההשקעה בלימודים, במהלך השנה האחרונה פעלתי במועצת תקשורת ומדעי המדינה ובהמשך נבחרתי לנציג המחלקה במועצת אגודת הסטודנטים, בה נבחרתי לשמש בתפקיד מזכ"ל המועצה. כיום אני עובד כדובר אגודת הסטודנטים וכראש מחלקת פרסום ודוברות באגודה. בעתיד שואף להשתלב בעשייה ציבורית מתוך רצון לתת מעצמי למען הכלל.