חדשות המחלקה

הראיון עוסק בסיקור התקשורתי הערבי של האירועים הבטחונים האחרונים:

במסגרת הראיון דנתי בסיקור התקשורת הפלשתינית לאור הפיגועים האחרונים והאירועים ברצועת עזה בחודש נובמבר

והתמקדתי בערוץ הרשמי של הרשות הפלשתינית בראשות אבו-מאזן לעומת הערוץ של חמאס "אל אקצה", ככלי לביטוי המאבק ביניהם.

בנוסף, הבאתי דוגמא מהתקשורת הסורית לכלי תקשורת בשליטה ממשלתית הדוקה והצגתי שני מקרים בהם הבימאי שינה במהירות את הדיווח הטלויזיוני כתוצאה מ"טעות" שהשלטון לא אהב ככל הנראה.

סיימתי בדיון על משבר המנהרות בלבנון, במסגרתו חיזבאללה נמנע מלהגיב בערוצו הרשמי "אל-מנאר" והגיב באופן עקיף דרך ערוץ המזוהה עמו "אל מיאדין"

ראיון בJP (גרוזלאם פוסט) העוסק בשאלה האם נתניהו יוכל לשמש כשר ביטחון בצורה טובה -בהתחשב בכך  שמעולם לא היה שר ביטחון. 

אתמול קיימה המחלקה למדעי המדינה בשיתוף מרכז בס״א ושגרירות הונגריה בישראל סדנת מחקר בהשתתפות דוקטורנטים מהמחלקה ומ- University of Pecs

שבהונגריה. בסדנה הציגו ממצאיהם המחקריים 14 דוקטורנטים משתי האוניברסיטאות.

החשיפה ברשתות החברתיות ובאתרים זרים של פרטיו של סא"ל מ' הציפה שוב את הבעיה של השמירה על ביטחון מידע: "הצנזורה לא עוצרת כל גול, אבל כשהיא עוצרת זה עולם ומלואו"

ד"ר איתן שמיר מדבר על הנושא בעיתון מעריב. 

פרופ' יהודית רונן בראיון בתכנית "העולם היום" בערוץ כאן 11  מיום רביעי ה-12 בנובמבר - בנושא לשקם את לוב.

לצפייה (מסוף הדקה ה-19).

המאמר עוסק בשינויים באופן ניהול הכח אדם במערך המילואים כחלק מהעלאת הכשירות ומוכנות לשעת חירום. ראשיתו של השינוי הוא ביישום וועדת המילואים בראשות האלוף רוני נומה שעסקה בכשירות המערך.

המאמר מפרט את אופן מימוש צמצום היקפי כח אדם שאינם נדרשים במערך המילואים תוך יצירת מודל לשימור כח אדם במאגרים.

המאמר עוסק במתח שבין כשירות המערך לבין מודל צבא העם.  

למזכר של INSS 

מאמר של לב טופור, דוקטורנט במחלקה, פורסם בכתב העת  Journal of Contemporary Antisemitism

תקציר המאמר: 

This article argues that the current British Left ideology can cause antisemitism through its values. The key purpose of this article is to identify why a modern liberal political ideology such as the British Left is infected with antisemitism. The British Left emphasizes postcolonialism, human rights, and liberalism. Though these values are important, they can lead to the intensification of antisemitism. Three key explanations of postcolonial antisemitism and anti-Zionism will be presented. First, antisemitism can be circumstantial in the leftist movement. Second, it can be philosophically reasonable. Third, it can even be simply racist. This argument will be examined by a qualitative narrative analysis of British history and culture of antisemitism, leftist antisemitism, and anti-Zionism, accompanied by the explanations and excuses for it.

ב26.06.18 התקיים סמינר בינלאומי במוסד שמואל נאמן בטכניון. ד"ר איתן שמיר היה שותף לארגונו. 

מצורפים  לינקים בעברית ובאנגלית לסמינר:

https://info-gap.technion.ac.il/strategic-uncertainty-in-national-security/

https://www.neaman.org.il/1-Day-Workshop-Strategic-Uncertainty-in-National-Security

ד"ר משה הלינגר בראיון ל"בין השמשות" עם דב אלבוים: https://www.kan.org.il/program/?catId=1174

ראש המחלקה, פרופסור רמי גינת, הוזמן להשתתף באירוע ה״דומוס״ השנתי היוקרתי של טריניטי קולג׳ באוניברסיטת אוקספורד כאורחו של סגן נשיא הקולג׳ פרופ׳ צ׳רנושקה. האירוע התקיים ב-16/3/2018 בהשתתפות אנשי אקדמיה בולטים ואורחים רמי מעלה מתחומים שונים.

ספרו של ד"ר נחשון פרז: Women of the Wall, Navigating Religion in Sacred Sites OUP, 2017 (שנכתב במשותף עם ד"ר יובל ג'ובני) זכה בפרס הספר המצטיין לשנת 2017 מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.

הפרס יוענק בכנס האגודה הקרוב. 

פרופ' ריינהולד מצוטט במאמר Christian Science Monitor  על אסטרטגיית החמס בנושא ההפגנות והאלימות ליד הגדר בעזה

https://www.csmonitor.com/World/Middle-East/2018/0412/As-civilian-toll-climbs-in-Gaza-focus-on-Hamas-dampens-compassion-in-Israel

ראיון עם פרופ' ג'ונתן ריינהולד על ביקור סגן הנשיא מייק פנס והתמיכה האבנגליסטית בישראל בתוכנית של לונדון וקירשנבאום (החל מהדקה הרביעית). 

Subject:

Uneven Ground: Nationalist Frames and the Variable Salience of Homeland 

When are domestic publics most sympathetic to nationalist territorial ambitions? Conflict scholars commonly assume support should be greatest when territory is framed as being of intangible value to national identity over tangible importance to national security and economic prosperity. This should be especially true regarding lost homelands, territories wherein a state has previously exercised sovereignty and to which it has enduring ethnic ties. This article presents experimental evidence that directly challenges these assumptions, demonstrating the variability of Serbian popular attachments to three lost territories: Kosovo, Bosnia, and Montenegro. It finds that intangible framings do not necessarily engender stronger assertions that such territories belong to the homeland than tangible framings do. Nor do they necessarily motivate greater support for nationalist territorial agendas. These findings cast doubt on conventional wisdom regarding domestic publics' contributions to territorial conflict and offer refined insights regarding in which instances intangible claims are most conflict-prone.